וינה - בעקבות יוצרים ויצירות
 
המלצות בהמשך להרצאה של יואל שתרוג

 
וינה בירת אוסטריה  יושבת על נהר הדנובה, סמוך לגבול המזרחי של אוסטריה בקצה מרכז אירופה, קרוב לצ'כיה, הונגריה וסלובקיה.
וינה היא עיר חיה תוססת ומתחדשת  עם היסטוריה עשירה, ארכיטקטורה מגוונת ומפוארת, מוזיקה קלאסית, וואלס, אופרה משובחת, בתי קפה מהטובים בעולם  עם שוקולד ועוגות מפתות.
וינה היא עירם של מוצארט, בטהובן, היידן, שוברט, ברהמס ושטראוס. עירו של פרויד, כקלימט ועוד רבים שהשפיעו אחד על השהי ואין ספק שהושפעו גם מהעיר עצמה.
וינה נוסדה במקור בסביבות 500 לפנה"ס. מרכז העיר הוא הרובע הראשון של וינה ומקיפה אותו שדרה רחבה  שמכונה רינג  מעין רחוב טבעתי  שהוקם במקום בו היו בעבר החומה והביצורים שהגנו על העיר.

בלב הכיכר המרכזית של העיר  ממוקמת קתדרלת סן סטפן. הקתדרלה  הפכה לסמלה של וינה דוגמא לאדריכלות גרמנית גותית  היא מוקדשת לסטפן המלך הראשון של הונגריה.
הכנסייה נבנתה כ 3 פעמים  את עיצובה הנוכחי קיבלה בשנת  1304 .המבנה שופץ ב 1952 בעקבות פגיעות שספגה הכנסייה במהלך מלחמת העולם השנייה.
 גג הרעפים הססגוני של הכנסייה מורכב מרבע  מליון רעפים. המגדל הגותי שלה מתנשא לגובה של 137 מטר ונראה כמעט מכל פינה בעיר.
 
ברחובות העיר אפשר עד היום לחוש בכל פינה את סגנון החיים של פעם, למשל
בצידה השמאלי של הכנסייה, שער  שעליו ידית הנקראת ידית ליאו . בעבר הידית שמישה כמפלט לנרדפים, מי שאחז בידית היה מוגן מפגיעה וזכאי למשפט הוגן.
 
כיכר סטפאן היא הכיכר המרכזית  המקיפה את קתדרלת סטפאן מסביבה חנויות ובתי קפה  בצידה הצפוני תחנה של כרכרות היוצאות לסיור בעיר. האטרקציה האמיתית היא מופעי הרחוב שבכיכר, תגיעו למקום ביום יפה וההצגה מתחילה מגוון של אמנים נודדים: לוליינים פסלים אנושיים , זמרים נגנים ועוד.
 
בצידה הדרומי של הכיכר ניתן לעצור בקפה אאידה המפורסם בזכות דברי המאפה שלו אם תשבו בקומה השנייה שלו תוכלו להשקיף על הכיכר, או לכיוון בית האס
 
בית האס בניין מודרני שנבנה ב 1990  מול קתדרלת סטפאן הוא הבניין המודרני היחיד שבעיר העתיקה , תושבי העיר לא אהבו את התוצאה הסופית המהווה ניגוד לארכיטקטורה שבכיכר, לאחר בנייתו הוצא צו האוסר על בניה מודרנית במרכז העיר .
עם השנים התרגלו תושבי העיר למבנה ומתנחמים מההשתקפויות מחלונות הזכוכית.
 
כיכר גראבן,  כיכר צרה וארוכה הממשיכה את כיכר סטפאן ומשמשת כמרכז למופעי רחוב ופסטיבלים.
במרכז הכיכר עמוד הדבר שניבנה ב 1693 לזכרם של מאה אלף קורבנות שנספו בשתי מגפות הדבר  1348  1679  הפסל עשוי שיש ויש עליו תבליטים בנושאים תנכיים.
מקצה כיכר  גרבן יוצא רחוב צר המוביל (עמ 47) לכנסיית פטר שנבנתה על חורבות של מקדש רומי והיא אחת מהכנסיות העתיקות  בוינה לאורך הקירות שלה פזורים ארונות קבורה עם דפנות זכוכית  דרכם ניתן לראות את שרידי העצמות של הקדושים הקבורים בכנסיה חלק מהם לבושים בבגדי פאר עם תכשיטי כסף וזהב.
אחד המזבחות בצד שמאל מוקדש לכומר חוזה מריה אשריבה מייסד האופיס דאי ארגון קיצוני של הכנסייה הקתולית.  העוגב  מהיפים באוסטריה.
 
הריחות מובילים אל בית מס. 19 שם פותח את בית הקפה, מהראשונים בוינה יוליוס מיינל שהיה מסוחרי הקפה הראשונים בוינה בשנת 1862  . המבנה  בנוי בסגנון ברוק  , משני צידי המבנה שישה פסלי נשים חשופות חזה  הנושאות על ראשן את יסודות הבניין, ובפנים חנות דליקטסים שתי קומות של שוקולד, עוגות, מרציפן, נוגט וקפה משובח.
 
אגב יחד עם הקפה בוינה נהוג להגיש כוס מים שבדרך כלל ממשיכים למלא אותה עד שעוזבים את המקום. לא רחוק משם קפה מסעדה "לגמל השחור"  המשמש עד היום  כמקום מפגש לבוהמה הוינאית.
 
בית האופרה מרכז התרבות הוינאית נתקל בביקורת חריפה בעת בנייתו נחנך   ב-25 במאי 1869, על ידי הקיסר פרנץ יוזף בהשמעת  האופרה דון גובני של מוצרט. , בדון ג'ובאני של מוצרט.
אגב הקיסר אמר על האופרה " המוסיקה נהדרת אך לא מתאימה כמזון לפיהם של הוינאים שלי, מוצארט ענה לו אם כך יהיה עליהם ללמוד ללעוס"
בתקופת מלחמת העולם השנייה, נהרס חלק מהמבנה בהפצצות בנות הברית,
האולם החדש, ובו יותר מ-2200 מושבים, נפתח שוב ב-5 בנובמבר 1955 בהצגת פידליו של בטהובן. אגב הפילהרמונית של וינה מורכבת עד היום מגברים בלבד. 
המלחין היהודי גוסטב מאהלר היה גם המנהל האמנותי של האופרה הוא זה שהביא את האופרה הוינאית ואת התזמורת הפילהרמונית שלה לביצועים מושלמים ולהכרה בין לאומית.
הוא חיבר סימפוניות אחדות שהידועה בהן היא הסימפוניה השמינית שאותה הקדיש לאישתו אלמה שהיתה בזמנו אהובתו של הצייר גוסטב קלימט.
 את הנשיקה הראשונה שלה. נתנה בצעירותה לצייר קלימט שהקדיש לה את הציור "הנשיקה".
בתחילת דרכו  קלימט  צייר על קירות של מבני ציבור הוא הקים את תנועת הסצזיון שבחרה שלא לדבוק עוד בסגנון הציור הקלאסי.
 
"קבוצת הפורשים"  היו קבוצת אמנים של אותם ימים שפרשו מזרם האמנות הטוטלית, הם הקימו את המבנה המרשים הסצזיון  כיפתו  צבועה בזהב ובבנין יש תערוכה קבועה של הצייר גוסטב קלימט
קלימנט היה חובב נשים, והן מופיעות ברבות מהיצירות שלו, יש המספרים שהאטליה שלו היה תמיד מלא בנשים שרצו לשמש כמודלים לעבודות שלו.
 
מול בית האופרה מלון זאכר בקומת הקרקע שלו ממוקם קפה זאכר המפורסם בזכות  עוגת הזאכר  שנאפתה כאן לראשונה.
העוגה מורכבת מבצק שוקולד באמצע ריבת משמש כשהוא מצופה בריבת משמש ובגלזורה משוקולד ומוגש עם קצפת.
העוגה נאפתה לראשונה על ידי פראנץ זאכר שהיה שולית מטבח.
 הוא אפה את העוגה בשנת 1832 לבקשת אחד מהנסיכים שביקש להפתיע את האורחים שלו במעדן חדש, בהמשך הפך זאכר לעצמאי ופתח בית קפה  סמוך לקתדרלת סן סטפן ובשלב מאוחר יותר הבן שלו אדוארד פתח את המלון.
 
 
מאחד השערים ניתן להגיע לחצר עם בתים בני 4 קומות עם מרפסות גדולות טבולות בצמחיה, תוספת המרפסות היא מאוחרת יותר והיא חלק  מדרך מקורית של אותם ימים להשתמטות ממיסים, בימי הביניים הטילו שליטי וינה מס על חלונות הפונים לרחוב לכן בכדי להכניס אור הביתה מבלי לשלם על כך, בנו בניין שני  מאחורי החזית  הקדמית ובהמשך חיברו את המבנים בעזרת מעברים ומרפסות וכך נוצרו החצרות.
בית פיגרו בשנת 1786 עבר מוצרט לגור בבית זה.                                                             
מספרים שבבית זה  הלחין את האופרות נישואי פיגארו ודון ג'ובאני (1787). דירה זו משמשת היום כאתר תיירות פתוח לקהל וכמוזיאון לזכרו של המלחין.
 
לא רחוק משם נמצא בית האופים שמעל לשער שלו תבליט עם מספר סוגי מאפה המיוצרים בוינה, בעבר הייתה במקום מסעדה בה התארחו שוברט, ברהמס, קלימט ועוד .
 
שוברט נולד בפרבר וינאי כנער שר במקהלה של התזמורת המלכותית בעיר, ונחשב כמלחין החשוב ביותר של הלידרים:  השירים בליווי פסנתר.
קפה דיגלס הוא אחד מבתי הקפה העתיקים והיפים בעיר, אי אפשר שלא להזכיר את השטרודל הוינאי המפורסם.....שרידי העבר מקשטים את המקום – מכונות קפה עתיקות וגם הקופה, המקום שימר את הטעם של פעם.
 
במרכז כיכר לוג - אק ניצב פסלו של יוהן גוטנברג ממציא הדפוס 1448 שם הכיכר לוג -אק  התרגום  "מסתכל מעבר לפינה",  הכיכר נקראת על שם שני אחים שיצאו לקרב ולא שבו ומשפחתם הציבה  שני ראשים בשתי פינות של הבית שלהם כשהם  מסתכלים מעבר לפינה בציפייה לחזרתם.
מעל מעבר בין הבתים  תבליט של אדם השותה בירה המוביל למסעדת פיגלמילר שאומרים ששם השניצל הטוב ביותר בעיר
אם נרים את הראש ניתן לראות על בית מס 12 שרידים של ציור עתיק מהמאה ה 12 פרה עם משקפיים המשחקת שש בש עם זאב כשמעליהם אישה האוחזת במטאטא, יש שאומרים שהציור מסמל את המאבקים בין הזרמים בנצרות.
 
ברחוב  הפנס - שנלטרן בבית מס 6 ניצב העתק של מנורת הרחוב שעל שמה הוא נקרא, בבית מס 7 נצמא בניין (הבזילי-סק) בבאר שבו,  התגוררה מפלצת איומה הבזילי-סק שהיא הכלאה בין תרנגול לקרפדה התכונות העיקריות שלה היו סרחון נורא ותאבון גדול לבחורות צעירות.
מספרים שב 1212 שולית אופים שיצא לשאוב מים מהבאר נתקל במפלצת הוא כיון אליה מגש או  מראה שהייתה בידו וכשראתה המלצת איך היא ניראת היא  התאבנה במקום. על קיר הבית פרסקו המתאר בכתב ובציור את גבורתו של שוליית האופים שהציל את צעירות העיר.
בבית מס 5 נמצא בר מסעדה צום בזיליס-קן ובחלון המסעדה פסל של שוליית האופים.
 
באותו רחוב נמצאת נפחיה עתיקה הנפחייה נסגרה אך ניתן לבקר בה ולראות את הכלים ששימשו את הנפחים.
 
לא רחוק משם בכיכר מול האוניברסיטה הראשונה של וינה כנסיית הישועים אחת הכנסיות היפות בוינה,   1623 .שמה הראשוני הייה כנסיית האוניברסיטה האטרקציה, תקרת הכנסייה המצוירת בפרסקו נפלא היוצר אשליה של כיפה קמורה אך למעשה התקרה שטוחה.
 
האוניברסיטה הראשונה בוינה קימת  מ 1365 המבנה הנוכחי שילוב של המקורי עם חידוש מ 1623
 
האקדמיה למדעים שמול האוניברסיטה הישנה הוקמה בהתחלה כאולם כינוסים לאוניברסיטה,  הופעות הבכורה של הסימפוניות השישית והשביעית של בטהובן נוגנו כאן לראשונה בניצוחו של בטהובן
 
 
 
רחוב דורותאה הוא אחד הרחובות העתיקים בעיר בבית מס 3 נמצא מלון שאירח סופרים מפורסמים בניהם פרנץ קפקא  
מול המלון בבית מס 6 נמצא בית קפה הוולקה שהוא מוסד ידוע בוינה בשנות החמישים היה למקום מפגש לאמנים ויוצרים, המקום מוזכר בשירים ובסיפורים, גם כיום המקום מושך אילו אנשים רבים. בעבר   חלק מהציירים אורחי המקום, היו משאירים  ציור שלהם במקום תשלום לקפה.
בעלי המקום  לא שיפצו או שינו את אופיו של המקום והוא נראה כמאורת חשיש מוזנחת  הקירות מצופים בטפט חום דהוי עם פלקטים של קונצרטים ומופעים נוספים. בשעות הערב המקום מלא עד אפס מקום, חזותו ואופיו של בית הקפה מעביר את יושביו אחורה במנהרת הזמן .
 
כיכר היהודים שימשה במאה ה15 כמרכז ליהודי וינה. בכיכר היו בית הכנסת בית החולים ומשרדי הקהילה.
במרכז הכיכר  נתן החכם, הפסל של המחזאי הגרמני אפרים ליסנג שבמחזה שלו "נתן החכם" קרא לסובלנות כלפי היהודים.
הנאצים הרסו את הפסל המקורי והוא עוצב מחדש בשנת 1982.
 
בצד השני של הכיכר אנדרטה  לזכרם של 65.000 יהודי אוסטריה שנרצחו על ידי הנאצים, מעין ספריה בצורת קובייה שהקירות שלה בנויים מלבנים בצורת ספרים. ברחבה שסביב הקובייה כתובים שמותיהם של כל מחנות הריכוז אליהם נשלחו יהודי וינה.
 
בבית מס 2 בית ג'ורדן על שם מקימו בחזית הבניין תבליט עם סיפור טבילתו של ישו בירדן וכיתוב בלטינית בדבר הצורך לנקות את העיר  מהלכלוך והרפש כשהכוונה לסילוק ולשריפתם של היהודים ב 1420
 
כל בתי הכנסת והמבנים היהודים שהיו בוינה נהרסו בליל הבדולח ב 10 לנובמבר 1938 מתוך 74 בתי הכנסת שהיו בעיר נשאר רק זה שברובע הראשון של העיר.
 
הרעיון היה לבנות בית כנסת שלא יבלוט כלפי חוץ לכן החזית של בית הכנסת היא כמו בית מגורים רגיל וכל יופיו מבפנים.
 
בית הכנסת שרד את ליל הבדולח משתי סיבות: הראשונה הגרמנים חששו שהשריפה תפגע בבתים הסמוכים לבית הכנסת, אבל הסיבה העיקרית היא שבית הכנסת צמוד למשרדי הקהילה היהודית ובו היה תיעוד על כל יהודי העיר כולל כתובות, אינפורמציה שהייתה חשובה לגרמנים.
האדריכל של בית הכנסת לא היה יהודי ויש בו מאפיינים נוצריים.
 
מאפיית גרים היא אחת המאפיות הותיקות בוינה המייצרת עד היום מגוון של לחמים ולחמניות עם תוספות שונות ומשונות.
 
כיכר הוהר מרקט שימשה בעבר לבית סוהר וכמקום הוצאה להורג במרכזה מזרקת הנישואים (ישוע ומריה)  ומולה השעון שנבנה ב 1917  ומאז בכל שעה נעה אחת הדמויות שבשעון ובשעה  12 נעות כל 12 הדמויות הלקוחות מההיסטוריה של העיר.
 
 מדרחוב קרנטר  הוא הרחוב המוכר ביותר בעיר הרחוב חוצה את העיר מבית האופרה בדרום ועד לקתדרלת סטפאן בצפון מהקתדרלה הוא ממשיך צפונה עד לתעלת הדנובה תחת שם אחר "המגדל האדום"
רוב הבתים המקוריים מהמאה ה 14 נהרסו  במלחמת העולם השנייה ונבנו מאוחר יותר בסגנונות שונים, שלושה מבנים נשארו .....
בית מספר 16 המשמש כיום כחנות ל"כלי חרסינה רוזנטל".
בית מספר 28 ובו חנות לכלי פורצלן.
והבית השלישי מס 41 משמש כיום כקזינו.
ניתן לדמיין איך נראה הרחוב בעבר כשכל המבנים ברחוב היו כמו שלושת אלו שנשארו.
ברחוב כיום שפע של מופעי רחוב: מפסלים אנושיים ועד לזמרים ונגנים מעל העולם. במדרחוב  תנועה בלתי פוסקת של תיירים ומקומיים, שפע של חניות למזכרות ובתי קפה, המון בתי קפה.
 
בשנת 1781 חזר מוצרט לבקר בווינה ומעורר התעניינות בקרב אצילי העיר, התעניינות שגרמה לו לבסוף להחליט להשתקע במקום ולפצוח בקריירה מוזיקלית עצמאית.
מוצרט, הגיע לווינה בתקופה של סבלנות, פתיחות חדשה וחוסר הגבלת האינטליגנציה. הקיסר הממונה החדש מ-1780, יוזף השני, הסיר מגבלות ופתח הזדמנויות חדשות לתרבות ולחברה.
מוצרט הבין שהוא באופנה ואם ימהר יוכל לעשות סדרת קונצרטים למנויים. ואכן הוא חיבר במהרה 6 קונצרטים לפסנתר , במהרה הוא קנה לו שם ונהיה פופולארי ביותר.
מוצרט כבש את לבה של וינה כמלחין עצמאי ונודע, כמורה וכמבצע, שנת 1782 הייתה שנה מבשרת טובות למוצרט, האופרות שהלחין זכו להצלחה כבירה, והוא החל להופיע כמנצח וכפסנתרן ליצירות  שהלחין.
  
הכיכרות בוינה שימשו בעבר כשווקים, כמקומות להתכנסויות או להוצאות להורג, עד היום למרבית מהכיכרות שמות של שווקים: כיכר השוק החדש במאה ה 15 שמשה לתחרויות ספורט, בעבר הלא רחוק כשוק לחיטה וקמח. סביב הכיכר מספר בתים מהיפים בעיר.
 
במרכז הכיכר מזרקת דונר הנחשבת למזרקה היפה בעיר  במרכז המזרקה אלת הרווחה על גדות המזרקה ארבע דמויות המייצגות את ארבעת מקורות הדנובה  .
הפסלים הערומים לא מצאו חן בעני  הקיסרית מריה תרזה והם סולקו בהוראתה מהכיכר,  החזיר אותם מאוחר יותר הקיסר פרנץ יוזף .
תכנן את המזרקה רפאל דונר (אדריכל הברוק הידוע ביותר באוסטריה)
 
(רוב הבתים בכיכר נפגעו במלחמה בית מס 10-11 (מרפסות משולשות) נבנה כבית מגורים ושימש בהמשך כחנות יוקרה לדליקטסים , בית מס 12  (ירוק) ניבנה בשנת 1735 בסגנון הברוק.
 
 מסעדת פרדי-ננד קטנה ונחמדה ניתן להזמין בה שניצל ונאי או ההמלצה שלי  לצמחונים: שניצל גבינות.
 
לקינוח ניתן לעצור בקפה קונדיטורה אוברלה אחד מהטובים בוינה  ניתן לקנח בעוגה או  בשוקולד
 
במשך השנים השתנו חלק מבתי הקפה של וינה הם נטשו את העיצוב המסורתי ואימצו  אופי מודרני, אלגנטי או צעיר יותר.
 
 בחלק הדרומי של הכיכר נמצאת כנסיית הקפוצינים שעל שמם  ומצבע הגלימות שלהם נקרא המשקה הנפלא קפוצינו.
קפוצינו סוג של קפה שמוגש לפי המינון  שליש חלב מוקצף, שליש מנת אספרסו ושליש חלב חם המוגש בספל גדול.
בסמוך לכנסיה אתר הקבורה של משפחת הקיסרים, הקיסרית האחרונה שנקברה במקום הייתה זיטה  שנפטרה בגיל 97 בשנת 1989  הכנסת הארון לכנסיה הייתה לפי כללי הטקס שהיו נהוגים בתקופת הקיסרות.
ב 145 ארונות בדיל ונחושת נחות הגופות של הקיסרים נשותיהם וילדיהם ללא האברים הפנימיים שנקברו בקטקומבות בקתדרלת סטפאן והלב נקבר בכנסיית אוגסטינוס.
 
רחוב הימל-פורט מהעתיקים בעיר בחצר בית מס 15 ניתן לראות דוגמא לאספקת המים שהייתה נהוגה באותם ימים בסמוך לקיר יש באר ישנה עם מיכל לאכסון המים מששמו הועלו בדליים לדירות.
 
בבית מספר 6 ממוקם בית קפה פראון – הובר שמחזיק בתואר בית הקפה העתיק ביותר בוינה. הוא נוסד בשנת 1788 על ידי השף האישי של מריה תרזה, מוצרט ניגן בבית הקפה יצירה של היידן .
 
רחוב אנה הוא רחוב  קסום עם מבנים הבנויים בסגננות בניה שונים  עם קישוטים מקוריים חלק מהם עבודת יד.
אחד מהם הוא בית מספר 14  הבנוי בסגנון נאו קלאסי עליו ציור של דג ומתחתיו תבליט של מלאכים כולם זכרים השותים בירה .
 
 תזכורת נוספת לעבר מצידה  השני של האופרה,  כיכר אלברטינה.
מול המדרגות המובילות למוזיאון לאומנות גרפית ניצבת האנדרטה לקורבנות המלחמה והפשיזם. 
הפסלים ניצבים על במה קטנה מגרניט המסמלת את אבני הגרניט שסחבו האסירים במחנות הריכוז בדרכם האחרונה, במרכז האנדרטה ניצב פסל של יהודי הכורע על ברכיו זיכרון  להשפלה שעברו יהודי וינה שאולצו לנקות את העיר במברשת שיניים .
 
כיכר מיכאל אחת הכיכרות היפות בוינה בצידה המערבי שער וחזית הכניסה לארמון המלוכה  היא נקראת על שם כנסיית מיכאל שהייתה בזמנו כנסיית החצר זה המגדל הגותי עם כיסוי הנחושת בחפירות נחשפו שרידי דרך וחומה מתקופת הרומאים.
 
בלילות  הקיץ משמשת מדי פעם הכיכר כתפאורה לקונצרטים הפתוחים לקהל וצלילי היצירות נשמעות בכל הסמטאות באזור.
 
קרוב לשער הכניסה נמצא בית קפה גרינ-שטיידל  בית קפה בוהמי שימש כמקום מפגש לאמנים וסופרים כמו פליקס זטלן סופר יהודי אוסטרי מחברו של הספר  במבי שוולט דיסני עשה מיליונים מהסיפור וסופרים נוספים שישבו במקום.
 
ארמון המלוכה  (הופבורג) משלב סוגים רבים של ארכיטקטורה יופי פאר והדר זה משכנו של קנצלר אוסטריה כיום, בעבר התגוררו בו הקיסר פרנץ יוזף והקיסרית מריה תרזה. בשני הצדדים בכניסה לארמון שתי מזרקות עם פסלי שיש, וארבעה פסלי הרקולס.
 
החצר הראשונה נקראת חצר מיכאל חצר קטנה ומקורה,  בכיפת מיכאל  ממוקם מוזיאון סיסי המוזיאון הוקם בשל העניין הרב שמגלה הציבור בדמותה  הלא שגרתית של  הקיסרית אליזבט (סיסי) אשתו של הקיסר פרנץ יוזף.
 
השער השויצרי מוביל למצודה הישנה לצידי השער ניתן להבחין בשרידי החומה הישנה , בחפיר מים וגשר שנבנו להגנה מהטורקים.
 
כיכר הגיבורים בצד ימין ארמון ליאופולד שבו התגורר הקיסר  ליאופולד,
בזמן בניית הארמון פרצה בו שריפה יהודי וינה הואשמו בגרימת השריפה  והם גורשו מהעיר 1669.
מאחד החלונות ניתן להשקיף על בית הספר הספרדי לרכיבה שהוא העתיק בעולם.
 
במרכז הכיכר שני פסלי פרשים הרוכבים על סוסים   הסוס שבכיכר הוא פסל הסוס היחיד בעולם העומד על שתי רגליו ללא נקודת משענת שלישית.
 
בכיכר הגיבורים ערך היטלר את מסדר הניצחון לאחר סיפוחה של אוסטריה לרייך הגרמני
בשער הכניסה המערבי לארמון משני הצדדים ממוקמים פסלי נשרים חדי העין יבחינו שאלה נשרים גרמנים שקובעו לשער לאחר תהלוכת הניצחון של הגרמנים בוינה  ב 12 למרץ 1938 והושארו במקומם עד היום.
 
 רחוב קוהלמרקט בעבר היה במקום שוק פחמים ועל כך שמו כיום זה רחוב עם חנויות יוקרה בית מס 8 נקרא בית לוס הוא נבנה בשנת 1910 על ידי אדריכל יהודי בשם אדלוף לוס והתכנון המקורי שלו גרם לתגובות זועמות חזית עם קירות לבנים וחשופים ללא קישוטים עם חלונות ללא סוככי שמש, הקיסר שלא אהב את הבית שנבנה מול חצר המלוכה כינה אותו בשם: הבניין עם העניים חסרות הריסים" לבסוף התפשר האדריכל והתקין על כל חלון אדנית פרחים.
 בחצר בית מס 9 שורה של מבנים עם גגות ירוקים ששימשו בעבר לחניות לכרכרות, על הרצפה מפוזרים פסלי אבן גדולים. מהחצר אפשר להציץ לעבר המגדל של כנסית סן מיכאל
 
 בהמשך הרחוב נמצא בית קפה דמל גם הוא היה בתקופת הקיסרות ספק רשמי של בית המלוכה למאפים, הקפה מוגש כאן בסרביס מפואר ומשקה השוקולד המוגש כאן עשוי באמת משוקולד ולא מאבקה, אבל האטרקציה במקום הוא חלון זכוכית המאפשר הצצה למטבח.
 
 במרכז כיכר יוזף פסל של הקיסר יוזף השני בנה של הקיסרית מריה תרזה הוא כונה הקיסר הנאור מפני שהכריז על חופש דת והרחיב את זכויות האזרח.
 
המבנה הראשי בכיכר הוא הספרייה הלאומית אוסף המכיל למעלה מ 200.000 ספרים על גג הבניין  אלת האומניות נוהגת במרכבה הרתומה לארבעה סוסים
 
בית הקפה הידוע ביותר בוינה קפה צנטרל השוכן בארמון פרסטל שהפך למקום  מושבם של אמנים וסופרים בין אורחיו של המקום היו פרנץ קפקא, תיאדור הרצל ואורח חשוב נוסף ששתה קפה ושיחק שח ליאו טרוצקי. מעבר לכביש הקונדיטוריה של בית הקפה ניתן לקנות ממוצרי המקום.
 
 מזרקת אוסטריה נבנתה ב 1846 על ידי אדריכל ממינכן בראש המזרקה אישה האוחזת מגן וחנית המסמלים את כוחה של אוסטריה , הפסל מחולק לשני חלקים לפי האגדה שיצק הפסל את הפסל במינכן מילא אותו בדברי ערך שאותם התכוון להבריח לוינה אולם כשיצא הפסל לוינה האיש חלה והוא לא הספיק לרוקן אותו וכך עד היום האוצר חבוי בפסל.
 
אפרופו אוצרות ,אחת האטרקציות בעיר הונדרט-ווסר צייר ופסל ממוצא יהודי פיתח גישה חדשה באמנות הוא כינה אותה "בחזרה אל הטבע באמנות" הוא היה מהמתנגדים לקווים הישרים ולאחידות באמנות.
האיש מאוד הושפע מגאודי שבברצלונה וב 1983 הוא מתכנן ובונה  בית מגורים  שבו כ 50 דירות שונות בבניה הוא משלב חומרים טבעיים  כמו קרמיקה וזכוכית העמודים בצורות לא אחידות ובצבעים עזים, כל דירה צבועה בצבע אחר החלונות בגדלים שונים.
הקירות החיצוניים מעוטרים בפסיפס משברי חרסים וזכוכיות בשילוב מרפסות מעוגלות.
חלק מהמבנה הישן שהיה במקום שולב יפה עם הבניין החדש.
כמו גאודי  הוא עיגל פינות והשתמש בקווים מעוגלים באחת מהאמרות שלו טען"  "שהקו הישר מוביל לגיהינום"
לגבי ריבוי החלונות בעיצוב שלו אמר "יש אנשים שטוענים שבנינים מורכבים מקירות, לדעתי בנינים מורכבים מחלונות"
"לעשירים ולחזקים תמיד היו מגדלים וכיפות, מיגדל עם כיפת בצל מוזהבת על ביתו מעלה את יושבו לדרגה של מלך"  - מולו נבנה מרכז מסחרי קטן גם הוא באותו הסגנון.
 
הונדרטווסר דאג ליחסי הציבור שלו והקים משכן לתיעוד האמנות שלו. הוא רכש מיבנה לא רחוק מבית   הונדרטווסר  המבנה שימש בעבר לתעשייה והוא עיצב אותו לפי סגנונו כמוזיאון האישי שלו.
 
לחובבי שירותים מיוחדים בפסז' שמתחת לאופרה אטרקציה חביבה "שירותים מוזיקליים" ברקע מושמעת מוזיקה קלאסית, חלל הכניסה נראה כמו אולם אופרה.
 
 ביתני וגנר, שני מבנים תאומים שנבנו ב 1899 על ידי האדריכל אוטו וגנר  ששמשו כתחנות לרכבת התחתית, וגנר אמר: "הצורך הוא בעל הבית היחיד של האמנות". שני המבנים היו אמורים להרס בבניית  הרכבת התחתית החדשה אך מחאת תושבי העיר מנעו את ההריסה . אחד המבנים משמש כיום  כבית קפה והשני לתצוגה.
 
ומתחנת קרל לצידו השני של הרחוב ,כנסיית קרל מתחרה על התואר הכנסייה היפה בוינה,  היא הוקמה בשנת 1730 על ידי הקיסר קרל מול הכנסייה פארק עם ברכת מים ואנדרטה המוקדשת לקומפוזיטור  יוהנס ברהמס .
 
לא רחוק מפסלו של ברהמס בנאש מרקט יש שוק ציורי ובכל יום ראשון נוסף לו שוק פשפשים ססגוני.
 
 פרויד נולד בשם שלמה פרויד   את התואר פרופסור קיבל מהקיסר פרנץ יוזף  הוא זכה לביקורת קשה מחבריו הפסיכולוגים  כשהכריז שגם גברים יכולים לסבול מהתקפי היסטריה, בזמנו היסטריה הייתה ידועה כתופעה של נשים בלבד, המילה היסטריה הגיע מהמילה היוונית  היסטרה שפרושה רחם.
פרויד התגורר בוינה  בבית שמשמש כיום כמוזיאון לזכרו . הוא טיפל בחוליו עד כניסת הנאצים לעיר ב 1938
לא רחוק מביתו גן על שמו של פרויד שהוקם  לכבוד 100 שנים להולדתו, ובו פסל  מברזל המוקדש לפרויד ומבטא את השקפתו על הסכנה שבתת מודע.
 
 ברחוב  האוניברסיטה בבית מס 7 ששייך לאוניברסיטה יש אטרקציה - בחלל הכניסה מצד ימין יש מעלית מעץ שהיא שריד  מהמבנה הישן זו מעלית פתוחה ללא דלת המעלית עולה ויורדת גם העלייה  והירידה ממנה היא בקפיצה, לא קפצת נסה שוב בסיבוב הבא.
פסלו של פרויד חבוי בפינה ואין עליו אזכור שהיה פרופסור
.
פרויד נהג לשתות קפה לא רחוק מהאוניברסיטה בקפה לנדטמן בן יושבי בית הקפה ניתן למצוא רשימה ארוכה של אנשים מפורסמים גארי קופר, מרלין דיטריך, רומי שניידר ועוד. ,
 
לא רחוק משם מגדל השוטים, מוסד לחולי נפש המבנה גדול  ועגול בן 5 קומות עם חלונות קטנים, התנאים בהם טופלו חולי הנפש נחשבו בזמנו כחדשניים והיו לגאוות האוניברסיטה החולים היו מאושפזים בבדידות גמורה, בחדרים קטנים ובתנאים של בית סהר, המבנה משמש כיום כמוזיאון לאנטומיה פתולוגית.
 
 
גן העיר נמצא מאחורי ארמון המלוכה בעבר שימש את יושבי הארמון .במרכז   האנדרטה המוקדשת למוצארט לרגלי מוצרט מלאכים המנגנים ומשחקים,  האנדרטה מוקפת צמחיה מאחורי הפסל תבליט של מוצרט כילד  מנגן בפסנתר בחצר המלוכה.
 
בגן העירוני ניצב בגאווה  פסלו של יוהן שטראוס הבן מלך הווסלים מנגן על כינור הפסל מצופה זהב ומסביבו מעין שער ניצחון העשוי שיש לבן ופסלי נשים מרחפות  המדמות את גלי הדנובה ומייצגות את הוולס הידוע שלו הדנובה הכחולה.
 
ארמון שנברון  (הבאר היפה)קיבל את שמו  מהקיסר מתיאס שנהג לערוך במקום מסעות ציד- בניית הארמון כפי שהוא נראה כיום הושלם בימיה של הקיסרית מריה תרזה בשנת 1745, הקיסר פרנץ יוזף נולד ונפטר בארמון זה.
הארמון שימש כמשכן הקיץ של קיסרי אוסטריה ב 1805 הארמון נכבש על ידי נפוליון שבחר לחיות בו 4 שנים.
בארמון 1400 חדרים בסגנונות שונים במרכז הארמון החלל הזה ששימש לאירועים ונשפים   היידן ומוצרט אהבו להופיע בארמון.
 
ממרכז הארמון יוצאים למדשאה גדולה שמשני צידיה שדרות עצים ופסלים. בקצה הרחבה מזרקת נפטון במרכזה אל הים אוחז בקלשון ורכוב על מרכבת צדפים, מאחורי המזרקה ניתן להעפיל לגבעת שנברון ממנה ניתן לעשות תצפית על גגות וינה או לשתות קפה ולהשקיף על העיר.
 
בהצלחה
יואל שתרוג וצוות אדמה יוצרת
להרצאות נוספות של יואל שתרוג



לפרטים נוספים ניתן לפנות ליואל במייל y-adama@zahav.net.il

 
 
 
 
 
     
קורס צילום, סדנת צילום   |   הרצאות חובקות עולם   |   גלרית צילום   |   קטעי עיתונות   |   שירותי צילום   |   יואל שתרוג   |   עמוד הבית   |   מפת האתר
     ©  כל הזכויות שמורות לאדמה יוצרת בע"מ, יואל שתרוג 
אדמה יוצרת 08-9765845, 050-5311857
        עיצוב: הדס בור. מוסיקה עידית אשל, בניה עיצוב וקידום אתרים: Site2goal