הפסנתר
 
חביבה מסיכה Habiba  Mesikka נולדה בתוניס בשנת 1899 ,
היא הייתה נערה יפה שהתגלתה עוד בגיל צעיר כבעלת כשרון מבטיח ביותר בשירה.היא התפתחה כזמרת חתונות ברובע היהודי ,
זכתה לאהבת הקהל שכינה אותה - חביבה, "חביבת אל-כול", וכך שינתה גם את שמה.
חביבה שרה שירים בערבית-יהודית וגם שירים פופולאריים מקומיים בערבית, וזכתה לתשואות.
מקורות חייה ניתן ללמוד על התמורות שחלו בחייהם של יהודי תוניסיה, בכל תחומי החיים בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.
תחומי החיים, בתקופה שבין מלחמות העולם.
 
זמרות יהודיות עם קהל שומעים יהודים ומוסלמיים הייתה תופעה שכיחה. הזמרות שרו באירועים מיוחדים בכיכרות העיר ובבתי קפה
של רובעי העיר השונים, אך פרנסה שכזאת לא נחשבה למכובדת.
היא נגדה את התפיסה הן היהודית והן המוסלמית , שמקומה של האישה הוא בבית ושאסור לה להיחשף לעיני זרים.
בהשפעת שלטון הכיבוש הצרפתי, התרחבה ההשכלה בקרב יהודי תוניסיה, והוקמו גם בתי ספר לבנות.
בבתי הספר נדרשו התלמידות ללבוש תלבושת אירופאית ולא את הבגדים המסורתיים שהיו מקובלים בתוניסיה.
 
                                                                
 
בגיל-20 חל שינוי בקריירה האומנותית של חביבה, כאשר הצטרפה ללהקת תיאטרון מקומי של אומנים ערבים.
זאת הייתה תופעה מודרנית שהחלה במצרים והתפשטה לארצות ערביות אחרות וזה היה שלב נוסף בהשפעה של התרבות המערבית על תוניסיה (שהחל בהגעתן לתוניסיה של להקות תיאטרון מאיטליה וצרפת ובהקמת בתי תיאטרון מודרניים).
פרנסתה החדשה של חביבה לא הייתה יוצאת דופן. אומנים יהודים נוספים הצטרפו לחבורתה, הייתה כבר מסורת מתפתחת של שיתוף פעולה בין אומנים ובדרנים יהודים ומוסלמים.
חביבה זכתה בקריירה אומנותית מדהימה, הצליחה בהופעותיה בתוניסיה בקרב יהודים ומוסלמים ובלטה כשחקנית תיאטרון, זמרת מוכשרת ,יפה ונועזת.
 
                                          
 
היא זכתה להערצה "לאומית" מקומית ושמה התפרסם גם מחוץ לגבולות תוניסיה. חביבה הפכה לכוכבת בינלאומית בארצות ערביות
שכנות ואף בבירות המרכזיות של אירופה (פריס ,ברלין מונטה קרלו ועוד), הופיעה בלהקות שונות, שהציגו מופעים בשפות אירופיות,
וגם הייתה לה להקת נגנים משלה, שליוותה את שירתה בכל מקום שהופיעה.
בשנת 1929 והיא בת – 30, עמדה חביבה מסיקה להינשא למאהבה, צעיר צרפתי נוצרי.
איש זקן ומאוכזב בן 80, שהתאהב בה אך נדחה על ידה, פרץ לביתה, שפך עליה חומר דליק והצית אותה ואת הבית. הזעקות של חביבה הגיעו לבית  סבתי רחל טוביאנה שהיתה חברה ושכנה של משפחת מסיקה, סבתי הגיע ראשונה אל הביית אפוף הלהבות וניסתה להציל את חביבה מהאש,  שלושה ימים לאחר השריפה, נפטרה חביבה בייסורים.
 
לאחר מותה הטרגי,  כאות הוקרת תודה הציעו בני משפחת מסיקה לסבתי לקחת מזכרת מביתה של חביבה.
סבתי רחל טוביאנה הודתה להם ורכשה את הפסנתר של חביבה מסיכה ששרד את השריפה עבור אמא שלי.
אימי גבי (גבריאלה טוביאנה) החלה לנגן על הפסנתר מגיל 5 , הפסנתר עלה איתה לארץ.
שנים רבות גדלתי כשלפסנתר היה מקום של כבוד בסלון של הורי.
לפני מספר שנים הפסנתר עבר אלי ללפיד הוא עבר כיוון ושיפוץ  ומגיל 5 ביתי ניצן שתרוג  (כיום בת 21) מנגנת על אותו הפסנתר ולאחרונה גל, ביתי הקטנה (בת 13) החלה גם לנגן על אותו פסנתר והבית מתמלא בצלילים המחזירים אותי לילדותי.                                                                                                                                                                 
 
        .
 
 
                                           
 
 
לאחרונה נפתח בתוניס מוזיאון המנציח את  חביבה, הטלויזיה הצרפתית הקדישה תוכנית לזיכרה ונוצר שוב עניין בפסנתר של חביבה מסיקה.
 
חביבה מסיכה נחשבת עד היום כ"דמות לאומית תוניסאית".
הקריירה האומנותית שלה, טיפחה את התרבות הלאומית המתפתחת בתוניסיה המודרנית בקשת רחבה של תחומים, בלשון הזמר והפזמון, בתיאטרון, בסגנונות מחול ועוד. יש להדגיש שמבחינה זאת זה סיפור יוצא דופן. מעט יהודים מארצות האיסלאם, ומתוניסיה בפרט, התרחקו מזהותם היהודית ונטו להזדהות עם הלאומיות המקומית.
חביבה היא תופעה מיוחדת של יהודים המשתלבים ושותפים בעיצוב ארץ מולדתם.

יואל שתרוג - לפיד
 
 
 
 
 
 
     
קורס צילום, סדנת צילום   |   הרצאות חובקות עולם   |   גלרית צילום   |   קטעי עיתונות   |   שירותי צילום   |   יואל שתרוג   |   עמוד הבית   |   מפת האתר
     ©  כל הזכויות שמורות לאדמה יוצרת בע"מ, יואל שתרוג 
אדמה יוצרת 08-9765845, 050-5311857
        עיצוב: הדס בור. מוסיקה עידית אשל, בניה עיצוב וקידום אתרים: Site2goal