עין כרם מאז ומתמיד התקשרה אצלי לשרה ויוסי - חברים אהובים שהתגוררו בכפר..
‍יוסי פילוסוף, סופר, איש רוח, היה עבורי: מורה דרך רוחני, מיטיב, חבר יקר ותומך. שיחות מרתקות, הרבה בתי קפה, נסיעות ארוכות, טיולים משותפים בעין כרם ובמקומות נוספים.
‍שרה הייתה ונשארה "הכוהנת הגדולה", חברה יקרה שהשפיעה רבות על החיים שלנו, התזונה, הבריאות ותפישת החיים.יוסי לצערי נפרד מאיתנו לפני מספר שנים ושרה בעקבות חלום ישן עברה לישוב כפרי בצפון.
השבוע עליתי לעין כרם לצורך הפקה חדשה וגיליתי בה תגליות חדשות (עבורי): מדרגות עסיס, מדרגות יצהר, ובסמוך לביתה של חיה שנהב שכתבה את מיץ פטל "מדרגות מיץ פטל" גרם מדרגות אבן שמוביל למעלה השכונה, אזור שלא הכרתי בכפר. עליתי והלכתי לאיבוד בין הבתים לאורך המדרגות.
‍"הבית של מיץ פטל עמד בקצה החורשה: היו לו וילונות צהובים, חלונות ירוקים ותריסים אדומים. החיות בחורשה שאלו: 'מי הוא מיץ פטל?' אבל אף חיה לא ידעה..." 
‍בקפה שליד המעיין הדלקתי את הנייד וקראתי שוב את מיץ פטל, שם הבנתי שהבית של מיץ פטל הוא המקום שבו הנפש של הילד שבכל אחד מאיתנו מסתתרת – עמוק בתוך גופנו.
בדרך מהקפה לחנייה גילתי גם את המדרגות לגן עדן..... ירדתי - ועליתי לאורך חומת הצלפים לכיוון הבית של שרה ויוסי אפוף בזיכרונות מופלאים וגעגועים.
‍"מיץ פטל כיבד את החברים שלו בסוכריות ועוגיות ובוטנים ושוקולד וגם נתן להם לשתות מיץ פטל מתוק מאוד בכוסות גבוהות."

יואל שתרוג - אדמה יוצרת