שלום חברים, צלמים, ושוחרי אמנות

מדי פעם כשזקוק לעידוד, איפוס, פרופורציות, נוסע לחברי ומורי פרג' פרי.
 בתחילת השבוע בחום הגדול של תחילת ספטמבר, מיוזע ונטול כוחות נכנסתי ל"היכל התהילה" מה שהיה פעם קולנוע "ארמון דוד" - כמו בסרט משנות ה 60 פרג' יושב בכניסה מצד ימין, מאחורי שולחן משרדי קטן, כוכב קולנוע -חולצה לבנה, עניבה, ג'קט, מגולח ומריח כמי שרק יצא מהמקלחת  
הוא קם אלי עם חיוך גדול, אני מגיש לו את המרפק שלי, הוא הודף אותה ומחבק אותי חזק.
מה שלומך פרג'? עם חיוך מבעד למסכה הוא עונה: "מקום טוב באמצע, בוא שב דקה לפני שנצא לדרך"
לשולחן מוגשים מים קרים ושני ספלוני חרס עם קפה טורקי חזק - לגימה קצרה, פרג' מכריז הלכנו לטייל.... 
פרג' תופס לי את היד ומוביל אותי ברחוב דיזינגוף, אני מנסה לעמוד בקצב שלו, הוא המלך של הרחוב, מכיר את כולם וכולם מכירים אותו.
הרחוב ריק, חלק מהחנויות לא פתחו כבר מספר חודשים ועל חלקן שלט להשכרה. ממול בית הקפה בו נהגנו לשבת, סגור!
חנות הנעלים מצד ימין סגורה כבר מספר חודשים, תראה הוא אומר לי אפילו הבנק נסגר. 
בית הקפה בהמשך הרחוב ריק, בחוץ יושבים שני אנשים, הי מר פרג' מה שלומך?" מקום טוב באמצע".  
אנחנו נעצרים לרגע פרג' עם חיוך קטן שואל אותי: תגיד אתה כבר אוכל בשר? לא! ודגים? לא! - אז מה דעתך שנלך לאכול אצל האיטלקייה?
בדרך כלל בשעות האלו המקום מלא, היום אנחנו הסועדים היחידים.  התיישבנו מתחת למזגן, המלצר מגיע אלינו מתנצל, אני לבד היום –מה שלומך מר פרג'?  "מקום טוב באמצע",
הוא רושם את ההזמנה ונכנס למטבח, אני שואל את פרג' מה זה המקום הטוב הזה באמצע?
פרג' מוריד את המסכה, מסדר את השפם, מביט לי בעיניים, תקשיב הוא אומר לי מ 1962 אני בתל אביב, עברנו תקופות קשות, עשיתי מהפכות בעולם הצילום "מהיום למחר – מהיום להיום" מעולם לא היה מצב כזה! הקורונה חשפה את האמת, סוף סוף ציבור גדול של עצמאיים מבינים שהמדינה הפקירה אותם,
צועדים במדבר, בשביל מעורפל, עסקים ללא עתיד כלכלי. הקורונה הזו נשלחה לנו בכדי לעשות סדר חדש, לחשוף את האמת.  אז כן, אני מסתכל סביבי: יש את אלו שעוד שורדים, יש רבים שהתרסקו ואני, אני במקום טוב באמצע!
עכשיו תוריד את המסכה, תפסיק לשאול שאלות ותתחיל לאכול את הפסטה שלך.

משפט השבוע

"כל הדברים היפים באמת מתגלים בזמנם האיטי, הבלתי מתחשב
האוהב - הפועם בקצבו של הלב"
דניאלה ספקטור

כתבת השבוע

עד לפעם הבאה - אהוד בנאי
"אחרי שהחלום נמוג ואל המציאות חזרנו, תמיד נשאר עוד רגע חמקמק שלא תפסנו
ואם אפשר היה להחזיר גלגל כמו בסרט, יכול להיות שזה היה עובר לגמרי אחרת
עד הפעם הבאה...."

המלצת השבוע

ממשיכים עם מופעי החצר בלפיד:
מחר יום חמישי 10.09.20 פריז חלק ב'
"פריז הסיפור שאינו נגמר
*ביום חמישי 17.09.20 בשעה 20:00
"בואנוס איירס בקצב הטנגו"
מסע לבואנוס איירס  ולסיפור חייה  המרתק של  מרסדס סוסה" הקול של דרום אמריקה" , אויטה, קרלוס גרדל, טנגו  והניחוח הדרום אמריקאי
מופעי החצר בעלות של 40 ש"ח לאדם
(כולל קפה ועוגיות)

שבת שלום יואל שתרוג וצוות אדמה

‍