בשבוע שעבר נפרדנו מאבא שלי, בגלל חג סוכות, השבעה בוטלה, ובכל זאת החלטתי לדחות את כל התוכניות ולעשות לי שבעה אישית.
שבעה ימים ישבתי בגינה הקטנה שלי אל מול יער שמחכה לגשם ראשון.
הביקורים, הטלפונים וההודעות הכתובות לא פסקו. חלק מהמנחמים הביאו אלי לגינה את סיפורם האישי, את הצער וההתמודדות שלהם עם אובדן וכאב ולקחו אותי איתם למחוזות שונים.
שיחות מטלטלות שאפשרו לי לשתף בכאב, להיפטר מהכעס, מתחושת התסכול, מהאשמה ולהיוולד מחדש באותו הגוף.
השיחות נדדו מאבא, לילדות שלי, הרחיקו והגיעו לסבא ישועה שתרוג שאני קרוי על שמו (יואל ישועה שתרוג).
סבא שנפטר ב 1964 ומלווה אותי לאורך כל הדרך.
כבר שנים רבות שאני מרגיש את הנוכחות שלו בחיי וגם השבוע בגינה בלפיד לא פעם הרגשתי שהוא כאן לצידי, שומר, מגן, מסביר, מחזק, מעודד ותומך.
אתמול סיימתי את שבעת הימים שלי בשמחת תורה, מועד המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.
גם אני לאחר השבוע הזה מרגיש שעמוק אצלי בפנים החל מחזור חדש של חיים.

משפט השבוע 

"וְכָל הַזְּמַן רָצִים שְׁלִיחִים הָלוֹךְ וָשׁוֹב אֶל יַלְדוּתִי
כְּדֵי לְהָבִיא מִשָּׁם דְּבָרִים שֶׁהִשְׁאַרְתִּי אוֹתָם אוֹ שָׁכַחְתִּי,
כְּמוֹ מִבַּיִת שֶׁעוֹמֵד לְהֵהָרֵס, אוֹ כְּמוֹ רוֹבִּינְזוֹן קְרוּזוֹ מִן הָאֳונִיָּה הַשּׁוֹקַעַת לְאַט אֶל הָאִי,
כָּךְ אֲנִי מוֹצִיא מִיַּלְדוּתִי דְּבָרִים וְזִיכְרוֹנוֹת לְהֶמְשֵׁךְ חַיַּי"
יהודה עמיחי

שבת שלום - יואל ישועה שתרוג - אדמה יוצרת

‍