שלום חברים, צלמים, ושוחרי אמנות
בחדשות חזרו הדיבורים על סגר רביעי ואני בחרדה קלה. עובר מהר עלה יומן בודק מופעים עתידיים ומנסה לחשב שוב את רמת החשש, התסכול וחוסר האונים הצפוי.
מניסיון הסגרים שחווינו למדתי שבסך הכל טוב לי עם עצמי, "אף פעם אני לא לבד עם הבדידות שלי" ובכל זאת זקוק לעשייה ולחברה כמו אוויר לנשימה.
בעידן החדש אני מבין עד כמה משתנה החשיבה, הבריאות הנפשית, העשייה ומצב הרוח בהתאם למגבלות החדשות.
חרד לעתיד הצפוי, לעצירת הפעילות, לשקט, לבדידות, לפילוג ולשיח החברתי.
חירותו של אדם היא לרוב חיים על פי חוקים שהוא מכיר בהם ומאמין בצדקתם - ולא כאלו שנכפו עליו.
משפט השבוע
"יש מי שבשבילו הבדידות היא בדידות מגבילה בה האדם רואה עצמו מוגבל,
ויש מי שבשבילו הבדידות היא בריחה מהמוגבל"
פרידריך ניטשה
כתבת השבוע
העיקר הכוונה?
הקשר המוזר בין מחשבות למעשים
יש מי שגורסים כי כל המציאות כולה מתרחשת בתוך הראש שלנו. לפיכך, הייתכן שכל חיינו הם חוויה מופשטת אחת גדולה?
המלצת השבוע
כרטיסים אחרונים למופע -בואנוס איירס בקצב הטנגו- ערב מחווה למרסדס סוסה
יואל שתרוג מארח את הזמרת שירן שחר בורק ואת ההרכב טריו שירן
28.08.21 תיאטרון ענבל נווה צדק
* שי סול במופע השקת סינגל חגיגי | תכתבי אותי
שבת שלום –יואל שתרוג – אדמה יוצרת
היא לא מתרחקת ממני צעד אחד, נאמנה כצל, היא עוקבת אחריי לכל מקום.... לא, אני אף פעם לא לבד עם הבדידות שלי.
