בילדותי הסיפור המופלא של גוליבר הסעיר את דמיוני.
כשהספר יצא ב 1726 הוא הוצג כסיפור מסע אמיתי ולי כילד לא היה ספק באמיתות הסיפור.
לימים בעקבות הספר הגעתי לאירלנד בתקווה לפגוש לפחות שני גמדים, ענק אחד ואולי אם יתמזל מזלי אזכה לשבת בבר מקומי לשיחת נפש עם סוס שמדבר עברית.
בבוקר אירי אפרפר התמקמתי בבית קפה במדרחוב של דבלין עם הספר "מסעי גוליבר" של ג'ונתן סויפט.
סיפור מסע בארבעה חלקים המספרים על המסעות של גוליבר לארץ הגמדים, הענקים, לאי מעופף ובחלק הרביעי הוא מגיע לארץ שתושביה הם סוסים בעלי תבונה. המסע בנופים המגוונים של אירלנד הפגיש אותי עם עולם ומלואו: פיות, גמדים, קוסם זקן, מכשפות, ענקים ואיפשר לי להבין את המעברים החדים בסיפור בין המפגשים המרתקים של גוליבר.
כיום במבט לאחור מנסה להבין האם זו סאטירה נוקבת, עובדה היסטורית או ספר ילדים גאוני. (או אולי שלושת האפשרויות נכונות)
גוליבר - יצירת מופת שנכתבה לפני כ 300 שנים וממשיכה לרגש אותי גם היום.
משפט השבוע
"עד מה משתנה נשמתו של אדם בהתאם לאקלים, לשקט, לבדידות,
או לחברה שהוא חי בהם"
ניקוס קאזאנצאקיס
שבת שלום - יואל שתרוג
U2 - With Or Without You
