סוף היום, עוצר לצד חוף מבודד על שפת הכינרת, מדליק את הגזייה (הפעם מבשל מרק)
ממקם את הבלוטוס על הסלע הסמוך, מנגן את "אתנחתא" רשימת השמעה שהכנתי במיוחד למצבים ונופים שכאלו.
מוציא מהבגאז' שני כסאות מתקפלים, תמיד שפותח אותם נושרים מהכיסוי תזכורת מהטיול האחרון: חול מחוף מציצים, או עלים יבשים שנדבקו ביער בן שמן, או רגבים שדבקו בכיסאות מהקפה האחרון בשמורת פורה.
גלים קטנים של סוף היום, אור רך שעוטף ומלטף, בקסם הזה יושב מול הכנרת, היא והמוזיקה מציפים בי זיכרונות, להבדיל מאלו שנשרו ממארז הכיסאות רחוקים ומוחשיים יותר, ורק שייט עם קיאק אדום ששט מצפון לדרום קוטע את קו המחשבה שלי ומחזיר אותי לכוס מרק הירקות שבידי.

שבת שלום - יואל שתרוג