שלום חברים, צלמים, ושוחרי אמנות

השבוע לפני 28 שנים נפתחה התחנה המרכזית החדשה ב 17.08.93 "קניון תל אביב" מרכז מפואר - 
שש קומות של מסחר, בתי קפה, מסעדות, בתי קולנוע, בנקים ותחנת האוטובוס השנייה בגודלה בעולם.
ואני השתכנעתי שזה הזמן וזה המקום ופתחתי בקומה החמישית חנות לציוד מחנאות עבור החברה להגנת הטבע.
השבוע חזרתי למתחם התחנה, הפיל הלבן גוסס, עזובה ולכלוך בקומת הרחוב (קומה 4),מספר דוכנים המוכרים בגדים זולים, כנסייה,
מרפאה לעובדים זרים, בתי הכנסת סגורים ועזובים. בצ'יינג  קונים זהב, בחנות הסקס מציעים משלוחים. 
בחנות הספרים של אלכס מוכרים ספרים משומשים ברוסית. 
בקצה מסדרון חשוך מספרה עם מהגרות עבודה.  בקומה השלישית "בתיאטרון קרוב" על הבמה שתי שחקניות בחזרה להצגה "היער של סביליה".
יורד לקומה -3 שהיא הקומה הראשונה והיא נראית כמו תפאורה לסרט אימה אפוקליפטי.
מסדרונות אין סופיים חשוכים, בחלק מהם נורות ניאון מהבהבות, כל החנויות סגורות. 
משמאל במרכז הרחבה מבנה נטוש של קופות הקולנוע. 
על הקיר למעלה תלויות התמונות עם שרידי פרסומי הסרטים שהוקרנו בששת האולמות המפוארים.
עולה לקומה 5 עומד מול חלון הראווה של מה שהיה פעם "טרמינל" חנות מפוארת לציוד מחנאות.  
מביט פנימה ומנסה להיזכר איפה עמדו התרמילים, שקי השינה, נעלי הטיולים, איך נפלתי בפח? איזו תמימות, "עיר בתך עיר"
איזו אשליה, חלום גדלות, הכל היה דמיון שווא, הבטחות ללא יסוד.
משקיף ממרומי הקומה החמישית על צלעות מפלצת הבטון ותוהה איפה אני כיום? מה עכשיו מנסים למכור כסיפור הצלחה?
לאן הפעם אני ניסחף, במה מאמין, מה אני חולם? הרי כל החיים שלנו הם חלום וחלום הוא רק חלום.

משפט השבוע

"בדרך לתל אביב המבריקה אני עוצר במציאות הסדוקה של פיתה עם זעתר וביצה בצד של ספק רבנים ספק פושטי יד הייתי יורד בתחנה הישנה
והיא הייתה לי מדינה אחרת מדינה של מציאות בהמתנה"
קובי אוז

כתבת השבוע

כך הפכה התחנה המרכזית החדשה לפיל הלבן המפורסם בישראל
(כתבה מיולי 2018)

המלצת השבוע
יוון על פי זורבה המופע הבא בתיאטרון ענבל ת"א ביום חמישי 07.10.21

CTLV urban tours of Tel Aviv סיורים בתחנה המרכזית החדשה ובתל אביב יפו

שבת שלום – יואל שתרוג – אדמה יוצרת