שלום חברים, צלמים ושוחרי אמנות
מאז ומתמיד אני עם המבט קדימה, מנסה לראות רחוק... ואז הגיעו ימים בהם הכל התהפך.
כשמתבונן רחוק - זווית הראיה הפכה לצרה, מעורפלת, עכורה ולא ממוקדת.
הימים האחרונים אילצו אותי לשנות את ההתבוננות, החשיבה, ההתנהלות והתוכניות.
ההתבוננות העכשווית מכוונת לזמן הקרוב והיא ממוקדת יותר, בהירה ובזווית רחבה.
התבוננות מפוקחת הביאה איתה את התובנה שבימים אלו לכל דבר יש קצב משלו.
זו מן עונה מוזרה בשנה המיוחדת הזו שהיא כנראה חלק מעונות השנה של החיים,
אז אולי עכשיו זה הזמן ליהנות מההווה ולהתחיל הכל מחדש, קצת אחרת.
משפע השבוע
"צר היה כל כך הייתי אז מוכרח לפרוש כנפיים ולעוף אל מקום שבו אולי כמו הר נבו
רואים רחוק רואים שקוף.
בן אדם כעץ שתול על מים שורש מבקש, בן אדם כסנה מול השמיים, בו בוערת אש.
אז דרכי אבדה, חיי היו חידה, צמא כמו הלך במדבר אל מילת אמת שכוח בה לתת
לשאת פנים אל המחר....
בערה בי אש, יצאתי לבקש ימים סערתי כסופה, שבתי אל ביתי למצוא שאת איתי
עד בוא הדרך אל סופה"
"הבלדה על אביר החופש ובת גלים" - קרולינה - "בוא, תן לי יד, בוא, קח אותי לים, זה לא זמן להישאר לבד ולרחם על עצמך הגיעה העת להתעורר לקחת סוס לדהור אל הזריחה.... כן, השחר כבר עולה, נצעד על חוף כסוף ונגלה, זה לא הזמן לחלום רחוק להשתוקק אל העתיד, תסתכלי לי בעיניים מותק, עכשיו הוא העתיד של התמיד"
