בביקור האחרון שלי ב"תפוח הגדול" התקשרתי לשמיל (חבר שחי בעיר) הי שמיל מה חדש בעיר?
תשמע הוא אומר לי, לקראת השקיעה תגיע למלון ארלו, תהנהן לשומר בכניסה כאילו כל יום אתה מבקר במלון ותצעד הישר למעליות.
תעלה לגג ותתקשר אלי מחר בבוקר. הגעתי, השומר החזיר לי חיוך ופתח את הדלת, המעלית שאבה אותי לגג המלון ,
הדלת נפתחה ומצאתי עצמי בגג העולם- מרפסת רחבה שהעיר חובקת ב 360 מעלות, במרכזה בר עם מבחר אלכוהול ואספרסו, פינות ישיבה המשקיפות אל העיר. השמים בגוון אדמדם, השמש בהכנות אחרונות לקראת השקיעה, ברמקולים המקיפים את הגג אלביס פרסלי שר "זה עכשיו או לעולם לא"
מצמיד את הכורסא לשפת הגג, מוציא את המצלמה, שרשרת הנורות שמעלי נדלקת, מעין סימן לשמש:
זהו את יכולה לשקוע. האורות שבחלונות מסביב זוהרים בשלל צבעים, בשמיים אור אלוהי כחלחל,
שעת הקסם ואלביס ברמקולים "מחר יהיה מאוחר מדי, זה עכשיו או לעולם לא"
משפט השבוע
"שקיעה ורודה בין הגגות, אספלט כחול מלמטה, עיני נשים נוגות נוגות אומרות לערב למה באת
הפנסים פרחי העיר מלבלבים באור ניחוח אביב, חשמל עצוב בהיר משיכרונו אסור לברוח
הוא רק יתום ורק תמים נולד לרגע ואיננו, בין הלילות והימים הוא בא לזרוח בינינו"
נתן אלתרמן
Empire State of Mind - New york
