שלום חברים, צלמים, ושוחרי אמנות
בין ראש השנה לכיפורים, הימים מתקצרים ובלילות נושבת רוח קרירה המביאה איתה משב של התחלה, משב של זיכרונות ותהיות. במהלך כל השנה אני מתמודד עם חשבון נפש פרטי שלי, ובימים אלו הוא מתעצם. הבחירה היא שלנו אם לבחור בחמלה או טינה, כעס או אהבה.
במפגשים שלי עם אנשים אני מתקרב, מסתכל בעיניים מנסה לקרוא מה מסתתר שם בפנים. בימים אלו עוצם את העיניים מתבונן פנימה עמוק אצלי בנשמה, מנסה, להבין, להדחיק, לסלוח על מה שעשיתי ומה שלא ומאפשר לאהבה ולנתינה להנחות אותי.
משפט השבוע
"כולנו זקוקים לחסד, כולנו זקוקים למגע. לרכוש חום לא בכסף, לרכוש מתוך מגע. לתת בלי לרצות לקחת ולא מתוך הרגל. כמו שמש שזורחת, כמו צל אשר נופל. בואי ואראה לך מקום שבו עוד אפשר לנשום. כולנו רוצים לתת רק מעטים יודעים איך. צריך ללמוד כעת שהאושר לא מחייך, שמה שניתן אי פעם לא יילקח לעולם. שיש לכל זה טעם, גם כשהטעם תם... בואי ואראה לך מקום שבו עוד מאיר אור יום. כולנו רוצים לאהוב, כולנו רוצים לשמוח. כדי שיהיה לנו טוב, שיהיה לנו כח. כמו שמש שזורחת..."
נתן זך
כתבתהשבוע
פרשנות לתפילת "נתנה תוקף" של ליאונרד כהן
זהבה חן טוריאל
יום הכיפורים עבורי הוא יום של מילים.
מילים כתובות ומילים מדוברות.
מילים המבטאות רחשי לב, מחשבות ורגשות. מילים שיש בהן כוונה, מילים עבריות. מילים הנטועות במסורות, באמונות, בשפה, בספרות ובמקורות. יום של זיכוך נפש ריגשי, יום של משפחה, יום של זיכרונות ילדות ומלחמה.
גמר חתימה טובה – יואל שתרוג
"... תִכְתֹּב אֶת גְּזַר דִּינָם: / בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה יִכָּתֵבוּן / וּבְיוֹם צוֹם כִּפּוּר יֵחָתֵמוּן / כַּמָּה יַעַבְרוּן וְכַמָּה יִבָּרֵאוּן / מִי יִחְיֶה וּמִי יָמוּת / מִי בְקִצּוֹ וּמִי לֹא בְקִצּוֹ / מִי בַמַּיִם וּמִי בָאֵשׁ / מִי בַחֶרֶב וּמִי בַחַיָּה / מִי בָרָעָב וּמִי בַצָּמָא / מִי בָרַעַשׁ וּמִי בַמַּגֵּפָה / מִי בַחֲנִיקָה וּמִי בַסְּקִילָה וּמִי, מִי הוּא שֶׁקּוֹרֵא לִי?"
