שלום חברים, צלמים, ושוחרי אמנות

בחלומי אני יושב על כורסא בקצה צוק שלהר המשקיף על מדבר אין סופי. שקט, השמש שוקעת, החושך יורד, המדבר נצבע בגוון כחלחל ובהדרגה הוא נעלם,
מעלי שמיים בכחול עז מלאי כוכבים מתכסים לאט לאט בעננים שחורים, קריר .
לפתע מרחוק ברק חוצה את השמים בקו שבור ומאיר את האופק כמו במבזק של מצלמה. רעם אדיר מעיר אותי.
אני במיטה, מרים את הראש, השעון שעל השידה מאיר באור כחול ומבשר ארבע לפנות בוקר.
בחודשים האחרונים בכל לילה אני מתעורר בין שלוש לארבע לפנות בוקר. הלילה שלי מחולק לאשמורת ראשונה ולשנייה.
זו השנייה, שעת המכשפות, או שעת ההתבוננות. אני אוהב את הלילה, הוא מחדד אצלי את הראיה, המחשבה ואת היצירתיות.
בחוץ יורד גשם, קם לסגור את התריס בחלון חדר השינה, משקיף על היער הנושק לחצר. ברק מאיר את העצים באור חזק ואחריו רעם אדיר.
חוזר למיטה מנסה להירדם, המחשבות נודדות בין המדבר ליער, זורבה, קורונה, התחייבויות, משימות שמחכות למטה בחדר עבודה...מתלבט אם לצאת מהמיטה ולהתחיל את היום או לנסות לגנוב עוד כמה שעות שינה. בוחר לשבת לעוד כמה דקות על הכורסא המשקיפה למדבר.
אור ראשון של בוקר מאיר את המדבר ועלי נופלת שלווה גדולה, יהיה בסדר, לכל דבר קצב משלו.

משפט השבוע 

"שני סוגי ירחים יש ידידי, האחד, מלא ומאיר כל פני השטח. עולה הוא מיד שהשמש שוקעת, ונלחם נגד החושך לאורך כל הלילה עד שבוקע האור. ואחד דק, חיוור, עלוב, מעניק הוא רק זרזיף של אור, וגם את המעט שנותן, נותן בו ביום, כך שהוא כמעט ולא מורגש, וכשיורד הלילה ממהר הוא להסתלק, ומשאיר אותנו לבד עם החושך. שני סוגי אנשים יש ידידי..."
S.R.S

כתבת השבוע
 

מדוע דווקא ב-3:00 בלילה מגיחות המחשבות הטורדניות ביותר?

המלצות השבוע
שלא תגידו לא ידענו....
החלה מכירת כרטיסים מוקדמת למופע מוזיקלי
קפה חובק עולם
יואל שתרוג, בליווי מוזיקאים מוכשרים (יונתן מילר,אהרל'ה סייקס, אילן אביב, שירן שחר בורק ואליקו)
חברו למופע מוזיקלי חובק עולם בעקבות קפה ובתי קפה ממקורות הקפה באתיופיה, לבתי הקפה באיסטנבול, בוינה, איטליה, פריז, מנהטן ועוד.
תיאטרון ענבל 19.02.22

שבת שלום – יואל שתרוג – אדמה יוצרת

‍