אבא שלי ע"ה היה המנכ"ל של המרכז למיפוי, בשנותיו האחרונות איבד את הזיכרון לטווח הקצר, בכל פעם שביקרתי אותו הוא היה מתעניין ושואל אותי: ומה אתה עושה כיום?
למרות שיש לי מופעים מגוונים תמיד עניתי לו "מנחה מופע מוזיקלי על בלגיה" (הוא ביקר בבלגיה ואהב אותה) ותמיד הייתה עולה השאלה מה כבר יש לדבר על בלגיה?
הייתי מזכיר לו את הזמרים הבלגים אדמו, ז'אק ברל ואת נפוליאון.
ולפעמים הוא פתאום היה מתעורר לחיים, מזדקף ומספר: "הכרתי אותם, את שלושתם". מה זה הכרת? אין מצב שנפגשת עם נפוליאון"
הוא היה עושה פרצוף נעלב ומספר: "פגשתי את נפוליאון מספר פעמים, ענייני עבודה, הוא היה איש נחמד...."
(מעניין, נפוליאון הפיק סדרה של מפות בארץ ישראל) טוב ומה הקשר לאדמו ולז'אק ברל? "הופעתי איתם" מה זה הופעת איתם? הוא היה מתרווח בכורסה צולל לעבר ומספר:
"היינו מעלים מופעים מוזיקליים משותפים, הם היו שרים ואני הייתי מספר סיפורים – זו הייתה הצלחה גדולה"
אבא זה בדיוק מה שאני עושה והוא היה מחייך ושואל "אתה חושב שזו המצאה שלך, עשיתי את זה הרבה לפניך...."
אז מסתבר שלא המצאתי את הגלגל, רבים לפני עשו את זה ואני מנסה לעשות את זה בדרכי שלי., .
יואל שתרוג
"זקנים לא מדברים, או אם הם מדברים, זה רק עם העיניים. למרות שהם עשירים, הם עניים, אין להם יותר אשליות ורק לב אחד ביניהם"
